| אבחון המחלה | ||||||
|
איבחון
המחלה: MRI,
CT,
BERA
ואמצעי אבחון נוספים
הרפואה
המתקדמת מאפשרת לזהות נאורומה אקוסטיות
קטנה, בגודל מילימטרים ספורים, המוגבלת לתעלת השמע הפנימית. אבחון המחלה
מתחיל במקרים רבים לאחר תלונה של החולה
אצל רופא אא"ג, על ירידה
בשמיעה באחת האוזניים. כדרך לאימות התלונה, ישלח החולה למכון שמע (מכון
אודיולוגי) לבדיקה של קלינאי תקשורת, שיבחן את איכות השמיעה ואת כושר האבחנה בדיבור בשתי
האוזניים. במידה ומאומתת ירידה בשמיעה, החולה
ישלח לבדיקת של ההולכה העיצבית
מהאוזן למוח (
,(BERAבדיקה לא פולשנית
שאינה כרוכה בכאב.
במידה ותוצאות הבדיקה מראות על פגיעה
בהולכה העיצבית, יש מקום לחשוד בקיומו של
גידול שפיר מסוג נאורומה אקוסטית. בעבר,
נהוג היה לשלוח חולים שיש לגביהם
חשד לנאורומה אקוסטית לבדיקת CT.
אולם, בדיקה זו אינה יעילה לחשיפת גידולים
קטנים המוגבלים לתעלת השמע הפנימית. לכן,
כיום, נהוג לשלוח את החולים לבדיקת MRI
היקרה יותר, אך יעילה בהרבה. מהו
מכשיר ה-MRI
("דימות באמצעות תהודה מגנטית")?
בבדיקת MRI נשלחים
פולסים מגנטיים רבי עצמה, באמצעות מיתקן
מיוחד בתוכו שוכב החולה. הרקמות הרכות
בגוף, והמוח בכללן, מחזירות הד חלש של אותו
פולס מגנטי. מחשב מיוחד מפענח ומעבד את
האותות החוזרים לתמונה בתלת מימד, ברורה
וחדה, המאפשרת לרופא המטפל לראות את חלקי
המח השונים. במהלך הבדיקה יוזרק לוריד חומר ניגודי בשם גדוליניום
(Gadolinium).
החומר מאפשר
לרופא לראות את גבולות הגידול בחדות ובבהירות.
כיום ה-MRI
הוא האמצעי המועדף לאבחון נאורומה
אקוסטית.
|
